הפינאלה// הפוסט האחרון // סוף הקורס

סוף כל סוף


אחרי 4 חודשים של מחקר, חיפוש, שינוי, גזירה, תפירה... הגשתי את המערכת שלי, הביקורת לא הייתה רעה, הדגם היה מוצלח יותר אם הייתי משתמשת בג'ינס לבן (למה אני חושבת על זה רק עכשיו?), בכל התהליך הזה למדתי רבות ושיכללתי את יכולותיי הטכניות והעיצוביות.


להזכירכם, מקור ההשראה שלי הוא כלי פורצלן של אמא (ראו הפוסט הראשון), הפורצלן הזה מקושר לתרבות הכפרית ההולנדית של המאה ה-17, עשיתי אינטרפרטציה למציאות העירונית שלנו, במקום המוטיבים הכפריים ההולנדיים שכוללים תיאורי טבע, תחנות רוח ודיוקנאות קלאסיים שמתי את הנוף העירוני, הפרצופים הטיפוסיים של האנשים שאנו נתקלים בהם באוטובוס טיפוסי, כמו כן לקחתי גם את קווי המתאר של הלבוש התקופתי ההולנדי וקווי מתאר של התחנת רוח שמשתקפת במרומז בגופייה.


גאה בזאת להציג לכם את התוצאות הסופית על אנה פאולה המדהימה:

קארין, אחותי שלקחה את המכנסיים ולא מתכוונת להחזיר לי בעתיד

תודה לכם שהייתם עימי בכל התהליך הזה!

  הסוף /// The End

עוד משהו אחד לפני הסיום

המכנסיים... זה מה שנשאר לי לתפור והם החלק הכי מסובך במערכת מכיוון שהן בעצם בנוייות משני שכבות של שני בדים בעלי מאפיין שונה, השכבה התחתונה היא מג'ינס לייקרה בעל אלסטיות והשכבה עליונה עשוייה משיפון, שהוא בד דקיק שמתמרד תחת מכונת תפירה, את השיפון תופרים בצורה אחרת- בעזרת תפר צרפתי שהוא תפר כפול (תופרים, מקפלים ותופרים שנית), כבר הזכרתי שהשיפון הוא בד מרדן?

ים של פרצופים

גזירת הבד גם היא לא פשוטה כלל

תופרים קודם כל את הקפלים 

תפרתי רוכסן עם שני השכבות ביחד

אחרי שסיימתי לתפור את כל המכנסיים, מא' ועד ת' נסעתי לדרום ת"א לעשות כפתורים ולולאות לג'קט ולמכנסיים, הייתי צריכה להתלבט בין סוגים שונים של כפתורים (הכחול או הלבן ?)

עוד פיניש עם טאץ' אישי- תג עם שם הפרוייקט, שם הקורס והשם שלי

הדגם לביצוע !

דקה לפני העלייה לביקורת... ממתינים בשמש

גלגולו של ג'קט ג'ינס

לוי שטראוס, המייסד של Levi's

אני עובדת על גירסא משלי של ג'קט ג'ינס הקלאסי, חקרתי קצת אודות תולדותיו: 

לוי שטראוס, שהחל למכור את המכנסיים האמורים כבגדי עבודה לכורי הזהב, למלחים ולקאובוי, הבוקרים האגדיים של צפון אמריקה כבר באמצע המאה ה-19.

כורי זהב בשעת מנוחה, סן-פרנסיסקו, שלהי המאה ה-19

   

אבל עוד הרבה לפני ששטראוס היהודי הפך את בד ה"דה-נים" לפופולרי ייצרו ההודים במאה ה-16 אריג מכותנה בצבע כחול שהופק מצמח האינדיגו. אריגתו החלה במאה ה-17 בעיר דה נים אשר בצרפת, בתחילה נקרא הבד סרז' דה נים, שם שהתקצר עם הזמן והפך לדנים, אותו בד שהפך במרוצת השנים לעור השני שלנו. 

מקורות אחרים מספרים שימי הג'ינס החלו בעיר ג'נואה באיטליה, גם המלחים הפורטוגזים השתמשו בו כדי לתפור מפרשים לאוניות שלהם. הוא שימש לתפירת בגדים לעניים ביותר עד שחיל הים של ג'נואה החליט להלביש את המלחים שלו מכנסיים מהבד החזק. את המכנסיים כיבסו בים כאשר הכניסו אותם לשקית מבד שקשרו לספינה. המלח זיכה אותם בצבע כחול שהפך לבהיר יותר ויותר עם כל כביסה.

אחרי שלוי ייצר את מכנסי ג'ינס הידועות הוא החליט לייצר גם ג'קט מג'ינס שישמש כחלק ממדי עבודה עמידים בעבור כל קאובוי וחוטב עצים, מאז כל השאר היסטוריה. הג'קט בדומה למכנסי ג'ינס נהפך לפריט אופנתי נצחי.

בתור מדי צבא בתחילת המאה ה-20

Big E"- 1936" עם כיס אחד מקדימה

שנות ה-60

שנות ה-70

שנות ה-80

ג'קט ג'ינס קלאסי תמיד יכיל שני כיסים עם קלפות שממוקמים על פאנלים בקדימה, שרוולים עם שסע וחפתים ו3 פאנלים וגסקה (בעברית: עורפית) בגב, וכפתרה עם כפתורי מתכת.

בדגם שלי חידדתי את הקווים, יותר אלכסונים והבד בכחול לבן בהשראת הלוח השראה (עיטורי כחול לבן של כלי פורצלן). 

נשאר לי רק להוסיף כפתורי מתכת בקלפות, בכפתרה ובחפתים

 TO DO LIST  :

גופיה

ג'קט ג'ינס

מכנסיים

עוד פחות משבוע

בדרך לקו הסיום...

המערכת שכוללת ג'קט ג'ינס, גופייה ומכנסיים קורמת עור וגידים או אפשר להגיד במילים אחרות- בדים ותפרים.

הרגל על הדוושה, גומעת קילומטרים על קילומטרים של תפרים, בהדרגה הכל מתחבר ומתקבלת צורה.

בחולצה הוספתי סרט אלכסון, שיעניק גימור ייחודי ונקי מבד מפוספס בעובי שונה

 החלק הכי קשה- לגזור את הבד, כל חלק בנפרד בניסיון לייצור סימטריה בין הקווים האורגנים (הרבה בד התבזבז והכנתי כמה חתיכות מחדש)

חיברתי את החלקים, אח"כ אוברלוק ולבסוף תיפורים וחוזר חלילה.

הוספתי גם בטנה לחלק העליון הפנימי, כדי שתהיה לנו הפתעה נעימה בפנים, וכמובן לולאה לתלייה.

לפני חיבור השרווליפ

 כאן אני מכינה את החגורה (המכפלת של הג'קט), מגלגלת אותה וטובלת בכוס של אקנומיקה. את קצוות הצווארון שכבר תפרתי אני מורחת באקנומיקה. תראו מה יצא בסוף.

ביום א' יגיע אליי הבד המודפס ואתחיל לעבוד על המכנסיים.

לחץ לא חסר לכולנו, וכידוע הלחץ גורם לנשירת שיער מוגברת, לפניכם תמונה קשה לצפייה (צולם בחדר מכונות תפירה בשנקר)

צוחקת איתכם, זה למעשה העבודה של גוסטבו, ידידי המוכשר ברמות שעובד על בגד שמשולב בו שיער סינתטי, תוכלו לראות את זה בבלוג שלו "Chronicle of Fear"...

כבר רואים את קו הסיום...עוד קצת...

שרטוט, גזירה, תפירה, הדפסה וכל מה שביניהם

קו הסיום מתחיל להיראות באופק, הביקורת תהיה ברביעי ליולי (יום העצמאות ה-236 של ארה"ב)

בזמן שנעדרתי מהבלוג עברתי דרך ארוכה בבניית הדגם.

תחילה הכנתי תדמיות בסיסיות והתאמתי אותן לקווי העיצוב שלי.

בחרתי לבצע ג'קט ג'ינס קלאסי אבל עם אינטרפרטציה משלי התואמת לנושא

סקיצות ראשוניות

אחרי כמה סקיצות הגעתי להסכמה עם המנחה כי כדאי ללכת על גזרה קלאסית שתאזן את החולצה והמכנסיים המורכבים שיהיו לנו

שרטוטים...

תפירת העליונית (מבד הסופי)

הטואל הראשוני לפני התיקונים

כיס אחד בלבד ימוקם באחורי המכנסיים

הצעה לעיצוב הכיס שירדה מהפרק

עשיתי ניסיונות של סובלימציה (סוג של הדפסה שעוברת דרך הסיבים של הבד) על 4 סוגים שונים של בדים לבנים, שקופים.
הניסיון עבר בשלום, ההדפסה נראית בבירור למרות שהבד שקוף, כעת יש להדפיס על 2 מטר מרובע של בד (100 ש"ח למטר בד באיזה בית דפוס בפ"ת למי שסקרן)

מדגמים על הבובה את קווי מתאר של ג'קט ג'ינס הקלאסי

הוצאת גזרה מבד ג'ינס ניסיוני הדומה לבד האמיתי

בחלק הימיני עשיתי תיפור בעובי 0.7 ובחלק השמאלי בעובי 0.4 כדי לבדוק מה משתלב טוב יותר

המכנסיים עברו תיקון, אחרי כמה תיקונים קטנים של התאמת המערכת לגוף הדוגמנית, עכשיו אפשר כבר להתחיל לתפור את הדגם האמיתי שיועמד לביקורת סופית

יש להכין לפני הגזרה את הבד, עשיתי פיתוח של ג'ינס עם פסים לבנים ואורגנים הנוצרים על ידי אקנומיקה

שמכלה את צבעו הכחול של הג'ינס.

קיפלתי את הבד לחלקים שווים וטבלתי באמבט עם ס"מ של אקנומיקה מדוללת במעט מים

כיבסתי היטב על מנת להפסיק את פעילותו של אקנומיקה ותליתי לייבוש, אז מחר אוכל להתחיל לגזור ולתפור את הג'קט המיוחל

ועכשיו לפינת וידויים, לפני זמן מה עשיתי פיתוח על ג'ינס שיצא במקרה בטעות (גם דברים שנוצרים מתוך טעות נפלאים יותר כמו שוקולד צ'יפס שגם הן הומצאו בשוגג), השתמשתי באותה השיטה לעיל, ובניסיון לעשות את אותו הפיתוח בכמות גדולה לא הצלחתי לשחזר את התהליך (אולי הייתי צריכה לדלל יותר, להניח בכלי קיבול יותר גדול, להרטיב את הבד מראש), הפסים הכחולים-הקצוות שנשארו במים, החלק הלבן- החלק שנספג מעל לפני המים ובא במגע עם האוויר והפך להיות חסר צבע לחלוטין. ייתכן שאשאר עם הדוגמא שיצאה לי בסוף או שאעשה ניסיון נוסף.

ומה שנשאר לי זה:

-להדפיס על השכבה העליונה והשקופה של המכנס (2 מטר מרובע של הדפס)

-לגזור את חלקי הג'קט בהתאם לדוגמא (לא פשוט !) ולתפור את החלקים עם תיפורים המתאימים

- לחבר את החלקים של המכנס (2 שכבות) עם עבודת יד

- להוסיף גימור לחולצה (שלא ייראו את התפרים בפתחים)

-ובסוף, להוסיף את הפינישים האחרונים כמו הכפתורים, ניטים וכיוב'

עוד שאיפה וממשיכה בעבודה...